דאודי נ' ליאור מרכז הקירור בע"מ 51292773

פסק דין

פתח דבר

בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת, בתשלום הסך של 29,470 ₪.

לטענת התובע בתאריך 20.09.12 רכש מהנתבעת מקפיא שלוש דלתות מזכוכית (להלן: "המקפיא"), ובתמורה לכך שילם לאחרונה הסך של 24,570 ₪.

הוסיף התובע וטען כי עת הגיע המקפיא אליו, גילה כי הוא פגום, כך שדלתותיו היו מחוברות בסטייה משמעותית, דבר שגרם לכך שהמקפיא לא ביצע את ייעודו, ללא שניתן כל פתרון טכני.

לטענת התובע, פניותיו מספר פעמים לנתבעת לא הניבו פרי, כאשר הצעותיהם והנחיותיהם של נציגי האחרונה לפתרון הבעיה, לא הועילו.

עוד טען התובע כי בנוסף לעלות המקפיא, נגרם לו נזק בשיעור 4009 ₪, כתוצאה מהשמדת סחורה אשר התקלקלה כתוצאה מהפגם במקפיא.

התובע מבקש להורות על קבלת התביעה.

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובע רכש עבור בית מדרש בבית שאן (להלן: "בית המדרש") את המקפיא, עליו קיבל הנחה של 30%. לטענתה, התובע קיבל לידיו מקפיא חדש באריזה מקורית, כאשר במעמד הרכישה חתם על תעודת המשלוח, כי הינו מודע שמדובר במקפיא עם דלתות זכוכית מגנטיות, אשר צריך לפתוח ולסגור בזהירות.

הוסיפה הנתבעת וטענה כי, משפנה התובע אליה בחול המועד סוכות והתריע על הפגם, ביקשה לשלוח אליו טכנאי, אולם דרש האחרון כי זה לא יגיע, היות ואינו עובד בתקופת חול המועד.

עוד טענה הנתבעת כי בתאריך 23.10.12 הגיע טכנאי אל בית המדרש ובדק את המקפיא, והגיע למסקנה כי נדרשת בדיקה נוספת על ידי טכנאי מוסמך יותר. לשם כך תואמה בדיקה ליום 01.11.12, אולם זו לא בוצעה, היות והתובע לא השיב לטלפונים של נציגי הנתבעת, לצורך תיאום שעת הביקור.

לטענת הנתבעת, עשתה כל המוטל עליה לצורך בדיקת הפגם הנטען, תוך משלוח נציג לבדיקת המקפיא, וניסיונות חוזרים ונשנים לתיאום מועד למשלוח טכנאי מוסמך יותר, אולם מאמצים וניסיונות אלו נכשלו עקב חוסר פעולה מצד התובע.

עוד טענה הנתבעת כי אין לקבל טענתו של התובע כי הקלקול בסחורה שלו מקורו בפגם במקפיא, היות ודו"ח הווטרינר שצורף לכתב התביעה בוצע לאחר כ 7 חודשים מהיום בו דיווח התובע על הפגם.

דיון ומסקנות

ביום 26.01.14 התקיים דיון בפניי, אליו התייצבו התובע ונציג הנתבעת, ואלו חזרו על טענותיהם. כבר עתה אומר כי דין תביעתו של התובע להדחות, ולהלן אנמק.

בסעיף 2 לכתב התביעה תיאר התובע כי עת הגיע אליו המקפיא פגום זיהה כי הוא פגום, כאשר טענותיו אלו אינן מתיישבות עם דבריו בחקירתו הנגדית בפניי, לפיהם אישר האחרון כי חתם על תעודת משלוח לפיה המקפיא הינו תקין. זאת ועוד, הגם שבעדותו בפניי טען כי מסר למוביל כי קיים פגם במקפיא, אלא שלא דאג להתייצבותו של אותו מוביל לעדות בפניי, לצורך אישוש דבריו.

טענותיו של התובע בעניין הפגם במקפיא נטענו בעלמא, ולא תמך האחרון טיעוניו אלו לפגם הנטען בכל אסמכתא ו/או חוות דעת מקצועית, ממנה ניתן ללמוד על הפגם הנ"ל. בעניין זה חשוב להדגיש כי אין די בתמונות אותם הציג התובע כדי ללמד על הפגם הנטען, ככל שמתמונות אלו לא ניתן לזהות את המקפיא, נשוא התביעה.

כמו כן, אף טיעוניו של התובע לפיה טכנאי מסר לו כי המקפיא "הלך טוטלוס" נטענו בעלמא, ללא תימוכין. ככל ורצה התובע להוכיח עניין זה היה עליו לזמן אותו טכנאי לחקירה.

מעבר לאמור, מעיון בנספחים אותם צירפה הנתבעת בפניי, לרבות המכתבים שנשלחו לתובע (נ/2), שאת תוכנם לא סתר האחרון, עולה כי האחרונה לא התנערה מחובתה לבדיקת המקפיא.

לא אסיים לפני שאומר כי אין בהצגת החשבונית מיום 24.06.13, ובדיקת הווטרינר מיום 15.05.13, כדי ללמד כי הסחורה המצוינת בחשבונית התקלקלה כתוצאה מהפגם במקפיא, כאשר מחד לא הוכח כי קלקול זה אירע בשל תקלה כלשהי במקפיא, ומנגד הן בדיקת הווטרינר והן רכישת הסחורה הנ"ל, נעשו לאחר כ 6 חודשים מתאריך התלונה על הפגם הנטען במקפיא, ולא הוכח על ידי התובע, קשר בין הפגם הנ"ל לקלקול בסחורה, מה גם שלא ניתן ללמוד כי הסחורה עליה הורה הווטרינר להשמיד, היא אותה סחורה המצוינת בחשבונית.